דברים, פרק ו׳, פסוק ט׳

שמתם לב פעם למה שנמצא על הפתח של כמעט כל חדר בבית שלכם? המזוזה נמצאת שם כדי להזכיר לנו תמיד את האהבה של ה' ואת המצוות שלו, גם כשאנחנו בחוץ עם כולם וגם כשאנחנו לגמרי לבד בחדר שלנו. התורה אומרת וכתבתם, וזה אומר שאי אפשר סתם לחרוט את המילים על הקיר, אלא חייבים לכתוב את פרשיות התורה בצורה מדויקת ומושלמת על גבי קלף ועם דיו. את הקלף הזה אנחנו קובעים על מזוזות, כלומר על דפנות הפתח. אנחנו שמים את המזוזה בצד ימין ולמעלה, כי כשאנחנו מתחילים ללכת אנחנו רגילים לעשות את הצעד הראשון ברגל ימין. התורה מזכירה את המילה ביתך, כדי ללמד אותנו ששמים מזוזה רק במקומות של מגורים מכובדים, ולכן לא קובעים מזוזה בחדר שירותים, למשל. אבל המצווה לא נגמרת רק בתוך הבית. המילה ובשעריך מלמדת שצריך לשים מזוזה גם בשערים של חצרות ושל ערים. המזוזה היא לא רק תזכורת, אלא גם מראה שה' משגיח ושומר עלינו מבחוץ ומבפנים. מסופר שפעם מלך אחד בשם ארטבן שלח לרבי יהודה הנשיא מתנה יקרה מאוד, אבן טובה ונדירה. בתמורה, רבי יהודה הנשיא שלח למלך מזוזה. המלך התפלא ושאל למה הוא קיבל מתנה כל כך פשוטה לעומת היהלום שהוא שלח. רבי יהודה הנשיא ענה לו תשובה חכמה: אתה שלחת לי דבר שאני צריך לשמור עליו מפני גנבים, ואילו אני שלחתי לך דבר ששומר עליך! כשאנחנו רואים את שם ה' על המזוזה, אנחנו זוכרים שההצלחה והשמירה שלנו מגיעות תמיד רק ממנו.