דברים, פרק ו׳, פסוק ח׳

יצא לכם פעם לחשוב איך אפשר לחבר גם את המחשבות וגם את המעשים שלנו לאהבת ה'? התורה נותנת לנו דרך מיוחדת ומעשית לעשות את זה, בעזרת חפץ אמיתי שמשמש לנו כמו מגן רוחני ששומר עלינו ממחשבות רעות. כשאנחנו מניחים תפילין, אנחנו מקיימים את המילה וּקְשַׁרְתָּם, שמשמעותה לקשור ממש את רצועות התפילין על הגוף שלנו. את התפילין של יד אנחנו שמים לְאוֹת עַל־יָדֶךָ. היד הזו היא היד השמאלית, שהיא בדרך כלל היד החלשה יותר, ואנחנו מניחים את התפילין בחלק העליון של הזרוע כדי שיהיו מכוונים ממש מול הלב. המיקום הזה עוזר לנו לקחת את כל הרצונות שבלב שלנו ולכוון אותם לעבודת ה'. לאחר מכן, אנחנו מניחים את התפילין של ראש, שעליהן נאמר וְהָיוּ לְטֹטָפֹת. המילה המיוחדת הזו רומזת למספר ארבע, כי בתפילין של ראש יש ארבעה בתים קטנים ונפרדים. את התפילין האלו לא שמים ממש בֵּין עֵינֶיךָ, אלא קצת יותר למעלה, על המצח במקום שבו נמצא המוח. כשאנחנו שמים את התפילין קרוב למוח, אנחנו מזכירים לעצמנו שהשכל והמחשבות שלנו צריכים להיות מחוברים לה', כדי שלא ניגרר רק אחרי דברים שאנחנו רואים בעיניים. דרך אגב, אנחנו תמיד מניחים קודם את התפילין של היד ורק אחר כך את התפילין של הראש. הסדר הזה מלמד אותנו סוד חשוב, קודם כל צריך לפעול, לעשות מעשים טובים ולהתנהג נכון, ורק מתוך המעשים האלה אפשר לגדול, ללמוד ולהיות חכמים.