קרה לכם פעם שלמדתם משהו כל כך טוב, עד שאם היו שואלים אתכם עליו פתאום, הייתם יודעים לענות מיד ובלי להתבלבל? זה בדיוק מה שהתורה מבקשת מאיתנו כשהיא אומרת וְשִׁנַּנְתָּם. המילה הזו מזכירה חץ שנון, כלומר חץ חד מאוד. המשמעות היא שאנחנו צריכים ללמוד את דברי התורה בצורה כל כך ברורה ויסודית, עד שנוכל לענות על כל שאלה מיד ובלי לגמגם.
את החכמה הזו אנחנו צריכים להעביר הלאה לְבָנֶיךָ. הכוונה היא לא רק לילדים בתוך המשפחה, אלא גם לתלמידים. בתורה, מורה שמלמד חכמה נקרא אב, והתלמידים שלו נקראים בנים, וכך התורה עוברת בביטחון מדור לדור. התורה מבקשת שהקשר שלנו לה' לא יהיה רק מחשבה בלב, אלא וְדִבַּרְתָּ בָּם. דברי התורה צריכים להיות הנושא העיקרי שאנחנו מדברים עליו, וכדאי להגיד אותם ממש בקול רם ולא בלחש.
מתי עושים את זה? בכל מצב. גם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, כשאתם יושבים בשקט ורגועים בבית, וגם וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, כשאתם עסוקים, בנסיעה או הולכים ממקום למקום. ולבסוף, התורה מוסיפה גם את הזמנים: וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. הכוונה היא לא שחייבים לשכב או לעמוד, אלא לאותן שעות טבעיות שבהן רוב האנשים הולכים לישון בערב וקמים בבוקר. בזמנים האלה אנחנו קוראים את קריאת שמע, וכך אנחנו פותחים וסוגרים כל יום מתוך קשר חזק ואהבה לה'.