יצא לכם פעם לנסות להכריח את עצמכם לאהוב משהו? אי אפשר פשוט לפקוד על הלב להרגיש. אז איך אפשר לקיים את הציווי לאהוב את ה'? התשובה היא שזה תהליך. כשאנחנו שומרים את מצוות התורה ולומדים עליהן בקביעות, אנחנו לומדים להכיר את ה' ואת הטוב שלו, ומתוך כך האהבה אליו צומחת בתוכנו ממש בטבעיות. כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לקחת את הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כלומר את מצוות התורה, ולשמור אותם קרוב אלינו.
אבל רגע, התורה ניתנה לפני המון שנים, אז למה כתוב שאנחנו מקבלים אותה הַיּוֹם? זה בא ללמד אותנו סוד חשוב. לפעמים אנחנו מתרגלים לדברים ישנים, קצת משתעממים מהם, ומחפשים תמיד את מה שחדש. לכן אנחנו צריכים להתייחס לדברי התורה לא כמו אל פקודה ישנה שאף אחד כבר לא קורא, אלא כמו אל מכתב חדש ומשמח שקיבלנו ממש עכשיו מהמלך, ואנחנו רצים בהתלהבות לפתוח ולקרוא בו. התורה צריכה להרגיש לנו חדשה בכל בוקר.
ואיפה המכתב הזה צריך להיות? עַל לְבָבֶךָ. דברי התורה צריכים להיות תמיד בזיכרון שלנו ולהוביל אותנו בכל מעשה שנעשה, עד שהם ימלאו את הלב שלנו לגמרי. ויש כאן גם עצה חכמה מאוד. מיד אחרי המילים האלו, התורה מצווה עלינו ללמד את הדברים הלאה לילדים. למה הסדר הוא כזה? כי אם אנחנו רוצים שהדברים שלנו באמת ישפיעו על מישהו אחר, אנחנו חייבים קודם כל להכניס אותם אל הלב שלנו בעצמנו. דברים שיוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב.