דברים, פרק ו׳, פסוק א׳

פרשת ואתחנן

Deuteronomy 6:1Sefaria

וְזֹ֣את הַמִּצְוָ֗ה הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֑ם לַעֲשׂ֣וֹת בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

תארו לעצמכם שאתם עומדים להתחיל משהו חדש וגדול. אחרי ששמעתם את כל ההקדמות וההסברים למה הדבר הזה כל כך חשוב, הגיע הזמן לגשת למעשים עצמם. זה בדיוק מה שעושה משה רבנו. עד עכשיו הוא הזכיר לעם ישראל את ההיסטוריה שלהם ואת מעמד הר סיני כדי לחזק את האמונה שלהם. עכשיו, הוא מתחיל לפרט את המצוות עצמן, בדיוק כמו שה׳ אמר לו ללמד את העם.


כשמשה מתחיל להסביר, הוא אומר קודם הַמִּצְוָה בלשון יחיד, ומיד אחר כך מוסיף הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים בלשון רבים. למה הוא עובר מיחיד לרבים? יש כאן סוד מיוחד. משה מלמד אותנו שכדאי לכל אדם לבחור מצווה אחת מיוחדת שהוא לוקח על עצמו לקיים בצורה הכי טובה וזהירה שיש. כשמשקיעים במצווה אחת מכל הלב ועושים אותה בשלמות, זה מביא ברכה גדולה וגורר אחריו קיום של עוד המון מצוות אחרות.


בסוף, משה אומר שהמטרה של כל הלימוד הזה היא לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ. הוא מדגיש שהרצון המרכזי של ה׳ הוא שאת המצוות האלה נקיים בתוך ארץ ישראל, והחובה הזו מתחילה מיד ברגע שדורכים בארץ, אפילו לפני שמספיקים להתיישב בה לגמרי.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק ה׳
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.