קרה לכם פעם שכל כך אהבתם מישהו והערכתם אותו, ורציתם לעשות הכול כדי לא לאכזב אותו? זו בדיוק ההרגשה שעליה מדובר כאשר כתוב אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא. זהו לא פחד רגיל, אלא יראת כבוד. כשאנחנו אוהבים את ה' ומבינים כמה הוא גדול, אנחנו נזהרים בטבעיות לא לעשות דברים רעים, וזוכרים שכל ההצלחה והדברים הטובים שיש לנו מגיעים רק ממנו.
אבל ההרגשה בלב היא רק ההתחלה. לאחר מכן מגיע השלב המעשי, ולכן נאמר וְאֹתוֹ תַעֲבֹד. איך אנחנו עובדים את ה'? על ידי כך שאנחנו מקיימים את המצוות שלו, לומדים תורה ומתפללים. אפילו פעולות פשוטות ויומיומיות, כמו לאכול או לישון, יכולות להיות חלק מעבודת ה', אם אנחנו עושים אותן כדי שיהיה לנו כוח לעשות מעשים טובים ולקיים מצוות.
לפעמים אדם צריך להוכיח שהוא אומר את האמת, ולכן הוא נשבע. התורה אומרת וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ, כלומר שאם המציאות ממש מחייבת אותנו להישבע, מותר לעשות זאת אך ורק בשם ה'. אבל שימו לב לקשר המיוחד: רק אדם שכבר יש בו יראת כבוד והוא עובד את ה' באמת, יכול להישבע. אדם כזה מבין כמה השבועה היא דבר רציני, והוא לעולם לא ישתמש בשם ה' כדי לשקר או סתם ללא סיבה מוצדקת.