דברים, פרק ז׳, פסוק ט״ז

הציווי וְאָכַלְתָּ אֶת כׇּל הָעַמִּים מורה על השמדה וכליון מוחלט של אויבי ישראל, או על לקיחת שלל מתוכם כהבטחה לניצחון. פגיעה זו מותרת אך ורק בשעת מלחמה בארץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, בעוד שבימי שלום גזל של גוי אסור בתכלית. התורה מזהירה לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם כדי להתגבר על טבעו הרחמני של עם ישראל, שכן חמלה על עמים מושחתים או השארתם כעבדים מתוך אינטרס אישי היא למעשה אכזריות שתביא רעה לעולם. אזהרה זו נחתמת בציווי וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ, משום שהרחמנות על העמים תהווה מלכודת שתוביל בהכרח להתבוללות, והעבודה הזרה עצמה תשמש כגורם מקטרג ומעניש.