החיפוש האנושי אחר משמעות והבנת המציאות מוביל לעיתים קרובות להתמודדות מורכבת עם טבעו של העולם ועם משא הבחירה החופשית. האדם מוצא עצמו חוקר את סביבתו, אך מגלה כי העיסוק המתמיד בענייני החומר טומן בחובו התמודדות רוחנית ומעשית לא פשוטה.
הביטוי וְנָתַתִּי אֶת־לִבִּי משמעותו מיקוד עמוק של המחשבה והשכל [מצודת ציון]. שלמה המלך מעיד כי החליט לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה, כלומר לחפש, לחקור ולבקר את המציאות מתוך הבנה שכלית עמוקה ולא רק למראית עין [מצודת דוד, שטיינזלץ]. המילה וְלָתוּר מבטאת חיפוש מדוקדק בדומה לאדם התר ומרגל את הארץ [אבן עזרא, מצודת ציון], ויש המבארים כי היא רומזת גם לעשיית "תואר" וסדר לחכמה, על ידי כינוס חכמים וחיבור ספרי לימוד [תורה תמימה].
חקירה זו עַל כָּל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם מקיפה תחומים רבים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי מדובר בחקירת ענייני העולם הזה, החל מהבנת חכמות מעשיות כגון הכנת מזון ומשקאות [תורה תמימה], דרך עיון בפילוסופיה וטבע [תעלומות חכמה], ועד לניסיון להבין את סודות המזלות והשפעת גרמי השמים – ניסיון שנידון לכישלון בשל קוצר דעתו של האדם [אבן עזרא]. מנגד, יש המפרשים כי החקירה התמקדה דווקא בלימוד התורה ובהבנת המעשים הרעים שאנשים עושים בעולם [רש"י].
מסקנת החקירה היא כי המציאות האנושית היא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם. משמעות הנתינה כאן היא עזיבה והנחה של הדברים בידי האדם [מצודת דוד, מצודת ציון]. ה' העניק לאנושות את הבחירה החופשית בין טוב לרע ובין חיים למוות [רש"י, תעלומות חכמה]. ה"עניין הרע" מתבטא בנטייתם של בני האדם לשקוע לחלוטין בעסקי העולם הזה, ברדיפה אחר עושר ובדברים שאין בהם תועלת, שמחה או יצירה אמיתית [אבן עזרא, שטיינזלץ]. רדיפה זו נחשבת רעה משום שטבע האדם אינו יודע שובע, והוא תמיד ירצה כפול ממה שיש לו, מה שעלול להוביל אותו לחטאים כגון גזל [תורה תמימה]. בעוד שהעיסוק במסחר הוא הכרחי, הסכנה טמונה בהתייגעות מוגזמת למען העושר תוך נטישת התורה וההתנהגות הראויה [תעלומות חכמה, צאינה וראינה].
הפרשנים נחלקו בביאור המילים לַעֲנוֹת בּוֹ, המייצגות את תכלית או תוצאת אותו "עניין רע". גישה אחת מסבירה את המילה מלשון "עניין" והרגל, כלומר ה' נתן לאדם את המציאות הזו פשוט כדי שיתעסק ויתנהג בה [רש"י, רלב"ג, שטיינזלץ]. גישה שנייה קושרת את המילה לשורש ע.נ.י, ומפרשת זאת כלשון עינוי וייסורים. מכיוון שה' העניק לאדם בחירה חופשית, הוא גם חשף אותו לעונשים ולייסורים כגמול על מעשיו, שהרי ללא בחירה חופשית אין משמעות לעונש [מצודת דוד, מצודת ציון, צאינה וראינה]. גישה שלישית רואה במילה לשון מענה ועדות; ממונו ומעשיו של האדם יענו ויעידו עליו, אם זכה, ממונו יסייע לו והוא ייענה בתפילתו, אך אם לא זכה, רכושו יקטרג ויעיד נגדו [אבן עזרא, תורה תמימה].