קהלת, פרק א׳, פסוק ח׳

Ecclesiastes 1:8Sefaria

כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים יְגֵעִ֔ים לֹא־יוּכַ֥ל אִ֖ישׁ לְדַבֵּ֑ר לֹא־תִשְׂבַּ֥ע עַ֙יִן֙ לִרְא֔וֹת וְלֹא־תִמָּלֵ֥א אֹ֖זֶן מִשְּׁמֹֽעַ׃

הקיום האנושי מתאפיין במרדף אינסופי אחר סיפוק שלעולם אינו מושג במלואו. מעגל הפעולות, המראות והקולות מותיר את האדם במצב של עמל מתמיד, שבו החושים מגורים ללא הרף אך אינם מגיעים לנקודת השלמה ומנוחה.

המילה הַדְּבָרִים מתפרשת כעניינים ונושאים [מצודת ציון], והם מתוארים כיְגֵעִים – עייפים, חסרי כוח ובלים, או לחלופין, ככאלה שפועלים ללא הרף ומייגעים את העוסקים בהם [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ]. הסיבה לעייפות זו נעוצה בכך שכאשר אדם משיג את מטרתו הוא נח, אך ענייני העולם הזה לעולם אינם מגיעים לתכליתם הסופית, ולכן העמל אינו פוסק [מצודת דוד]. פרטי העולם משתנים בכל רגע ואין להם קץ, ולכן האדם אינו מסוגל לתפוס או לספור אותם; רק הבורא לבדו מקיף בידיעתו את הכלל והפרט [אבן עזרא].

הפרשנים מציגים רבדים שונים למהותה של יגיעה זו. היא באה לידי ביטוי בעייפות הפיזית של עבודת כפיים, בתשישות הרוחנית הנגרמת מדעות כוזבות ומינות, ובריקנות של דברי הבטלה. מנגד, אפילו לימוד התורה מוגדר כמייגע, שכן הוא דורש מן האדם להחליש את כוחו הפיזי למען השגתה [תורה תמימה].

מתוך חוסר התכלית הזה, לֹא־יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר ולפרט את כלל ענייני העולם מרוב ריבויים [מצודת דוד], ואינו מסוגל לומר את כל מה שהיה חפץ להביע [ביאור שטיינזלץ]. בדומה לכך, לֹא־תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת ולֹא־תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ. בשונה מאדם שאוכל עד שקיבתו מלאה ואינו יכול להכיל עוד, העין והאוזן לעולם אינן שבעות מן המראות והקולות המשתנים באוויר, ותמיד נותר בהן רצון לקלוט עוד מן העולם הפיזי [מצודת דוד, אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ].

לצד ההסבר הפילוסופי, קיימת גישה מוסרית מובהקת. אדם הממיר את העיסוק בתורה בדיבורים בטלים מוצא עצמו יגע וחסר סיפוק [רש"י]. יתרה מכך, עיסוק בדיבורים אסורים כלשון הרע, או התבוננות והאזנה לדברי עבירה, אינם רק משחיתים את הנפש, אלא כביכול גורמים לה' עצמו להיות "יגע" ממעשי האדם. מתוך תפיסה זו, המילים לֹא־יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר אינן מתארות חוסר יכולת פיזית, אלא איסור הלכתי – לאדם פשוט אין רשות לדבר דברי חולין ובטלה [תורה תמימה, חומת אנך].

למרות תחושת הייאוש העולה מן המעגל המייגע של העולם הזה, מובאת גם נקודת מבט אופטימית הצופה פני עתיד. חוסר השלמות נועד להדגיש כי השלמות האמיתית שמורה לעתיד לבוא. באותם ימים, שבהם תמלא הארץ דעה, יזכו בני האדם לעונג רוחני אינסופי, ואז העין באמת לא תשבע מראות את אותו טוב מוחלט [תעלומות חכמה].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ז׳
פסוק ט׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.