הקיום האנושי מתאפיין במרדף אינסופי אחר סיפוק, שכן כׇּל־הַדְּבָרִים וענייני העולם הזה הם יְגֵעִים, כלומר עייפים ומייגעים את העוסקים בהם משום שלעולם אינם מגיעים לתכליתם הסופית. מתוך ריבוי הפרטים המשתנים בעולם, לֹא־יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר ולפרט את כולם או להביע את כל חפצו, ויש המפרשים זאת גם כאזהרה מוסרית להימנע מדיבורי בטלה המייגעים את ה'. בניגוד לקיבה השבעה ממזון, לֹא־תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא־תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ, משום שהחושים תמיד נותרים בצמא לקלוט עוד מראות וקולות. עם זאת, חוסר השלמות בעולם הזה נועד להדגיש כי הסיפוק האמיתי שמור לעתיד לבוא, אז יזכו בני האדם לעונג רוחני אינסופי.
קהלת, פרק א׳, פסוק ח׳
כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים יְגֵעִ֔ים לֹא־יוּכַ֥ל אִ֖ישׁ לְדַבֵּ֑ר לֹא־תִשְׂבַּ֥ע עַ֙יִן֙ לִרְא֔וֹת וְלֹא־תִמָּלֵ֥א אֹ֖זֶן מִשְּׁמֹֽעַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.