קהלת, פרק א׳, פסוק ח׳

Ecclesiastes 1:8Sefaria

כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים יְגֵעִ֔ים לֹא־יוּכַ֥ל אִ֖ישׁ לְדַבֵּ֑ר לֹא־תִשְׂבַּ֥ע עַ֙יִן֙ לִרְא֔וֹת וְלֹא־תִמָּלֵ֥א אֹ֖זֶן מִשְּׁמֹֽעַ׃

קרה לכם פעם שהייתם במקום מרתק, ראיתם המון דברים חדשים, ועדיין הרגשתם שאתם רוצים לראות עוד ועוד? בעולם שלנו, בני האדם תמיד מחפשים לעשות, לראות ולשמוע דברים חדשים, אבל הם אף פעם לא מרגישים שזה מספיק.


כל הַדְּבָרִים, כלומר כל העניינים והמעשים בעולם הזה, הם יְגֵעִים, כלומר מעייפים מאוד. למה אנחנו כל כך עייפים מהם? כי בדרך כלל, כשאדם מסיים משימה הוא יכול סוף סוף לנוח. אבל את העניינים של העולם הזה אי אפשר באמת לסיים, ולכן העמל שלנו אף פעם לא פוסק. יש כל כך הרבה דברים בעולם שמשתנים בכל רגע, עד שלֹא־יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר ולפרט את כולם, כי הם פשוט רבים מדי ואנחנו לא מסוגלים להגיד את כל מה שהיינו רוצים.


תחשבו על זה ככה: כשאנחנו אוכלים, הבטן שלנו מתמלאת ואנחנו לא יכולים להכניס עוד ביס אחד. אבל העיניים והאוזניים שלנו עובדות אחרת לגמרי. לֹא־תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת ולֹא־תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ. העיניים והאוזניים לעולם לא שבעות ומתמלאות. תמיד יישאר לנו רצון לראות עוד מראות מעניינים ולשמוע עוד קולות, ואף פעם לא נגיע לנקודה שבה נרגיש שקלטנו את כל מה שיש לעולם להציע.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ז׳
פסוק ט׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.