התנועה המעגלית והמתמדת של עולם הטבע ניכרת במסלולה היומי של השמש, כאשר בתחילה וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ ולאחר מכן וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, כלומר שוקע. השמש משלימה את סיבובה וחוזרת בקביעות וְאֶל מְקוֹמוֹ, כשהיא במצב של שׁוֹאֵף, כלומר מלאת תאווה עזה וריצה בלתי פוסקת להגיע אל יעדה כאדם המתנשם מרוב רצון לשוב לביתו, כדי ששוב זוֹרֵחַ הוּא שָׁם. קביעות טבעית ויציבה זו עומדת בניגוד לשבריריותו של האדם ומעוררת תהייה מה באמת משתנה בעולמנו, תוך שהיא משמשת משל לחילופי הדורות ולטבעו החולף של עושר שהושג בגזל. לצד זאת, מחזוריות השמש מסמלת את רציפות ההנהגה הרוחנית בעולם, שכן ה' מבטיח כי בטרם תשקע שמשו של צדיק אחד, כבר תזרח שמשו של צדיק אחר שיאיר את הדור.
קהלת, פרק א׳, פסוק ה׳
וְזָרַ֥ח הַשֶּׁ֖מֶשׁ וּבָ֣א הַשָּׁ֑מֶשׁ וְאֶ֨ל־מְקוֹמ֔וֹ שׁוֹאֵ֛ף זוֹרֵ֥חַֽ ה֖וּא שָֽׁם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.