קרה לכם פעם שראיתם מצב שבו מישהו מתנהג לא יפה ובכל זאת מצליח, בזמן שמישהו שעושה דברים טובים לא מקבל על כך שום הערכה? שלמה המלך מתבונן על החיים ורואה תמונה דומה ומתסכלת של חוסר צדק. הוא מתאר את המצב ופותח במילה וּבְכֵן, שמשמעותה היא ואז או באופן זה. הוא מתאר אנשים שעושים רע, אבל גם כשהם הולכים לעולמם והם קְבֻרִים, הם עדיין זוכים להצלחה או שהמשפחה שלהם ממשיכה את דרכם וזוכרת אותם, וזו הכוונה במילה וָבָאוּ. לעומתם, ישנם האנשים הצדיקים שפועלים בדרך טובה, ולכן נאמר עליהם וּמִמְּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ. כשהצדיקים האלה הולכים לעולמם, קורה דבר עצוב, הם נשכחים, כמו שכתוב וְיִשְׁתַּכְּחוּ. אנשים שוכחים אותם דווקא באותה העיר שבה הם עשו מעשים טובים וראויים, מעשים של אמת שנקראים בפסוק כֵּן. שלמה המלך קורא למצב הזה הֶבֶל, כי זה באמת מתסכל מאוד לראות שאדם רע משאיר אחריו חותם וזוכרים אותו, בזמן שזכרם של האנשים הטובים והצדיקים פשוט הולך לאיבוד.
קהלת, פרק ח׳, פסוק י׳
וּבְכֵ֡ן רָאִ֩יתִי֩ רְשָׁעִ֨ים קְבֻרִ֜ים וָבָ֗אוּ וּמִמְּק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יְהַלֵּ֔כוּ וְיִֽשְׁתַּכְּח֥וּ בָעִ֖יר אֲשֶׁ֣ר כֵּן־עָשׂ֑וּ גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.