תארו לעצמכם מצב שבו האדם שהכי מציק לכם נאלץ פתאום לשרת אתכם ולהעניק לכם כבוד של מלכים. זה בדיוק הרגע המדהים שקורה כאן! המן מגיע אל מרדכי, שהיה חלש מאוד אחרי שלושה ימי צום שבהם לבש שק ואפר. מרדכי בדיוק יושב ומלמד את תלמידיו על מנחת השעורים, שהיא קורבן מיוחד שהיו מביאים לבית המקדש. כשהמן מגיע, מרדכי נבהל וחושב שהמן בא לפגוע בו, אבל המן מבין בתסכול שהלימוד של מרדכי על קומץ השעורים הפשוט ניצח את כל הכסף הרב שהוא עצמו שילם כדי לפגוע ביהודים.
המלך פקד על המן לבצע את המשימה, והמילים וַיִּקַּח הָמָן מלמדות אותנו שהמן נאלץ לעשות הכל לגמרי בעצמו, בלי עזרה של משרתים. מכיוון שמרדכי היה מלא באפר מהצום, היה צריך לרחוץ ולספר אותו קודם. אסתר המלכה החכמה דאגה מראש לסגור את כל בתי המרחץ והמספרות בעיר, וכך המן נאלץ לשמש בעצמו כעובד בית מרחץ וכספר של מרדכי, תוך כדי שהוא נאנח ונזכר שפעם, מזמן, הוא באמת היה ספר פשוט בכפר.
מיד לאחר מכן וַיַּלְבֵּשׁ המן את מרדכי בבגדי המלכות, אך את הפעולה של וַיַּרְכִּיבֵהוּ הוא עשה רק מאוחר יותר. בגלל שמרדכי היה כל כך תשוש מהצום, המן היה צריך ממש להתכופף כדי שמרדכי יוכל לדרוך על הצוואר שלו ולטפס על הסוס!
כשהם הגיעו לרכוב בִּרְחוֹב הָעִיר, קרה דבר נפלא. מרדכי לא השתמש ברגע הכבוד הזה כדי להשוויץ או להתגאות. הוא פשוט ניצל את הזמן כדי להודות לה׳ על כך שנתן לו את הכוח לא להיכנע להמן בעבר. ואז וַיִּקְרָא לְפָנָיו, המן היה צריך לצעוק בקול גדול לפני מרדכי. המלך אפילו שלח המון נערים מבית המלכות שיעזרו לו לצעוק חזק יותר, והיהודים שראו את המחזה הוסיפו בשמחה שככה קורה לאדם שמלך מלכי המלכים, ה׳, חפץ לכבד אותו. ממש כמו שיוסף הצדיק זכה בעבר ללבוש בגדי מלכות ולרכוב במרכבת המלך במצרים, כך גם מרדכי זכה עכשיו לאותו כבוד גדול.