קרה לכם פעם שהייתם באמצע שיחה ממש חשובה, ופתאום מישהו הופיע וקטע אתכם בדיוק לפני המשפט הכי קריטי? זה בדיוק מה שקרה להמן. הוא היה כל כך שקוע בעצב שלו על המפלה שהתחילה, שהוא פשוט שכח ללכת למשתה של המלך אחשוורוש. המילים עוֹדָם מְדַבְּרִים עִמּוֹ מתארות איך שליחי המלך הגיעו פתאום, ממש באמצע השיחה של המן עם היועצים החכמים שלו.
היועצים תכננו להציע לו תוכנית הצלה ולייעץ לו ללכת להתחנן על חייו בפני מרדכי. אבל בגלל שהשליחים הגיעו וקטעו אותם, המן לא הספיק לשמוע את העצה ונשאר מיואש וחסר אונים. התזמון המדויק הזה היה מכוון מאת ה׳, שכיוון את הדברים כך שהשליחים יספיקו לשמוע על העץ שהמן הכין למרדכי.
המילה וַיַּבְהִלוּ מלמדת אותנו שהשליחים ממש מיהרו ודחפו את המן בחיפזון. ה׳ גרם לאירועים להתקדם במהירות עצומה, וכך המן נלקח אל המלך בלי שום כבוד של שר חשוב, כשהוא אפילו לא מספיק להתרחץ ולנקות את הלכלוך שדבק בו קודם לכן. המהירות הזו גם התאימה לתוכנית של אסתר, שרצתה לפעול מהר כדי שהמן לא יספיק לשלוח הודעות לבניו ולארגן מרד.
כשהמן הובא אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר־עָשְׂתָה אֶסְתֵּר, הכל כבר היה מוכן. אם תחשבו על זה, למה בעצם אסתר חיכתה למשתה השני ולא פעלה נגדו כבר במשתה הראשון? התשובה היא שבהתחלה היא פחדה מאוד מהכוח העצום של המן. אבל עכשיו, כשהיא ראתה שהמפלה שלו התחילה, הפחד שלה נעלם והיא עמדה שם מוכנה ואמיצה.