אסתר, פרק ו׳, פסוק ב׳

Esther 6:2Sefaria

וַיִּמָּצֵ֣א כָת֗וּב אֲשֶׁר֩ הִגִּ֨יד מׇרְדֳּכַ֜י עַל־בִּגְתָ֣נָא וָתֶ֗רֶשׁ שְׁנֵי֙ סָרִיסֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ מִשֹּׁמְרֵ֖י הַסַּ֑ף אֲשֶׁ֤ר בִּקְשׁוּ֙ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ׃

קרה לכם פעם שחיפשתם משהו חשוב שהלך לאיבוד, ופתאום הוא הופיע בדיוק ברגע שהכי הייתם צריכים אותו? באמצע הלילה, כשהמלך לא מצליח לישון, הוא מבקש שיקראו לפניו בספר הזיכרונות כדי לבדוק אם אולי שכח להודות למישהו שעזר לו. כשהם פותחים את הספר, מתגלה דבר פלא. המילים וַיִּמָּצֵא כָתוּב מספרות לנו שמצאו שם משהו מפתיע, כמו מציאה של דבר שאבד. איך זה קרה? סופר המלך, שלא אהב את היהודים, מחק את המעשה הטוב של מרדכי מהספר כדי להסתיר אותו. אבל שליח של ה' בא וכתב את הדברים מחדש, וכך הרישום נמצא שלם.


הסופרים גם ניסו לכתוב את הדברים בצורה לא ברורה, כדי שיחשבו שמרדכי לא עשה משהו כל כך חשוב. אבל ה' התערב ודאג שיהיה כתוב במפורש עַל־בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ, כדי שיהיה ברור ששני השומרים יחד בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, כלומר תכננו לפגוע בו. שימו לב ששמו של בִּגְתָנָא נכתב כאן בצורה מלאה, בדיוק כמו במסמך הרשמי של המלך, כדי להראות עד כמה ההשגחה של ה' מדויקת.


המילים אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי מזכירות לנו שגם כשאסתר סיפרה למלך על הסכנה, היא דאגה שיהיה רשום שמרדכי הוא זה שגילה אותה. כשהמלך שומע את זה, העיניים שלו נפקחות. עד עכשיו הוא חשב בטעות שהמן הוא זה שהציל אותו בעבר, ובגלל זה הוא נתן לו כל כך הרבה כבוד. פתאום הוא מבין שאת החיים שלו הוא חייב למרדכי. וזה הרגע הכי מדהים בסיפור: בדיוק באותו זמן, המן עומד בחוץ ומחכה לבקש מהמלך להעניש את מרדכי בחומרה, אבל המלך בדיוק מגלה שמרדכי הוא הגיבור האמיתי שהציל אותו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.