תארו לעצמכם שאתם מגלים פתאום שמישהו שסמכתם עליו עשה משהו חמור מאוד מאחורי הגב שלכם. איך הייתם מרגישים? זה בדיוק מה שעובר על המלך אחשוורוש במשתה היין. פתאום הוא מגלה שהפקודה שעליה חתם היא בעצם תוכנית סודית לפגוע במלכה אסתר בעצמה! המלך בכלל לא ידע שאסתר יהודייה, והוא מעולם לא התכוון לתת אישור לפגוע בעם שלם. הוא חשב שהכוונה היא רק להפחיד אותם או להפוך אותם לעבדים. עכשיו הוא מבין שהמן פעל על דעת עצמו והפך את הפקודה למשהו נורא הרבה יותר.
המלך כל כך מופתע וכועס, שהוא נמצא בסערת רגשות של ממש. מתוך הכעס וההלם, המילה וַיֹּאמֶר מופיעה פעמיים ברצף, כי המלך דיבר מהר וחזר על המילים שלו מרוב סערה. הוא זועק ושואל מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא. בשאלה הזו הוא מבקש לדעת שני דברים: גם מי הוא האיש שהעז לעשות זאת, וגם איפה הוא נמצא ממש עכשיו, כדי שיוכל להעניש אותו מיד. המלך ממשיך ושואל על אותו אדם אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ. הביטוי הזה מלמד אותנו משהו חשוב על ההבדל בין אנשים טובים לאנשים שעושים רע. אדם שעושה רע נותן ליצרים שלו לשלוט בו, והלב שלו מתמלא ברצונות לא טובים שדוחפים אותו לפעול, בלי לחשוב בכלל על התוצאות של המעשים שלו.