יצא לכם פעם להתכונן לאירוע כל כך חשוב וגדול, עד שהייתם צריכים לעזוב את כל מה שאתם רגילים לעשות ולהתרכז רק בו? בני ישראל עמדו בדיוק לפני הרגע המרגש ביותר בהיסטוריה, קבלת התורה בהר סיני. כדי לעבור מחיי היום יום הרגילים למצב של קדושה עצומה, משה אומר להם שעליהם להתכונן לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים. הכוונה היא שהם צריכים להיות מוכנים ומוקדשים לקראת היום השלישי שבו ה' יתגלה אליהם.
כדי לעזור לעם להתרכז באמת, משה מוסיף הוראה מיוחדת: אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה. משה מבקש מהגברים והנשים לעצור את חיי המשפחה והשגרה הרגילים שלהם ולהתרחק קצת זה מזה. למה בעצם? כי קבלת התורה היא לא סתם עוד יום רגיל. כדי לעמוד לפני ה' צריך להיות ביראה, בכבוד גדול ובהתרגשות עצומה. אי אפשר להתנהג בקלות ראש או לחשוב על נוחות והנאות רגילות של הגוף. המטרה היא שכולם יהיו טהורים ומרוכזים לגמרי, בלב ובנפש, רק בקדושה של המעמד הגדול.
להוראה המיוחדת הזו היו שתי השפעות חשובות מאוד. הראשונה קשורה למשה עצמו. משה חשב לעצמו: אם בני ישראל צריכים להתרחק מחיי השגרה רק בשביל פעם אחת שה' מדבר איתם, אז אני, שה' יכול לדבר איתי בכל רגע, חייב להיות מוכן וקדוש תמיד. לכן משה החליט להישאר מופרש וקדוש לתמיד, וה' הסכים איתו. ההשפעה השנייה הייתה על כל העם. מכיוון שמשה לא אמר מתי ההוראה הזו מסתיימת, בני ישראל המשיכו לשמור עליה גם אחרי שקיבלו את התורה, עד שה' בעצמו היה צריך להגיד להם במפורש שהם יכולים לחזור לאוהלים ולחיים הרגילים שלהם.