תארו לעצמכם שאתם נמצאים במקום לא נעים, ופתאום מישהו אוהב וחזק עוטף אתכם מכל הכיוונים, מרים אתכם גבוה ושומר עליכם מכל רע. לפני שעם ישראל מקבלים את התורה, ה' פונה אליהם באהבה עצומה, ממש כמו חתן שאוהב את הכלה שלו. הוא אומר להם אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם. כלומר, אתם לא צריכים שאף אחד יספר לכם סיפורים, כי אתם הייתם שם וראיתם בעצמכם. ראיתם איך ה' העניש את המצרים רק בגלל שהם פגעו בכם, ואיך הוא הרעיש את כל העולם רק כדי להציל אתכם.
ה' ממשיך ואומר וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים. למה ה' משתמש דווקא בדוגמה של נשר? לנשר יש שתי תכונות מיוחדות. קודם כל, הוא מעופף מאוד מהר. כך ה' אסף את כל בני ישראל במהירות עצומה והוציא אותם ממצרים בזמן קצר. הדבר השני הוא ההגנה המיוחדת שלו. רוב הציפורים מחזיקות את הגוזלים שלהן בין הרגליים כדי להגן עליהם מעופות גדולים שעלולים לפגוע בהם מלמעלה. אבל הנשר עף הכי גבוה מכולם, והסכנה היחידה שלו היא צייד שיירה עליו חץ מלמטה. לכן הנשר מושיב את הגוזלים שלו על הגב, מעל הכנפיים, מתוך מחשבה שאם ייזרק חץ הוא יפגע בו ולא בילדים שלו. בדיוק כך ה' שמר על עם ישראל. הוא שם את עמוד הענן בינם לבין המצרים, כדי שכל האבנים והחיצים שהמצרים זרקו יפגעו בענן ולא בעם ישראל. ה' פשוט הרים אותם גבוה מעל כל הסכנות.
בסוף המסע הזה, ה' מסביר מה הייתה המטרה של הכל ואומר וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. המטרה לא הייתה רק לברוח ממצרים, אלא להגיע אל הר סיני, המקום המיוחד של ה'. ה' לא הוציא אותנו כדי שנהיה עבדים שלו, אלא קירב אותנו אליו ממש כמו ילדים אהובים שנכנסים לארמון של המלך, כדי לתת לנו את התורה באהבה גדולה ולשמור עלינו קרוב אליו תמיד.