יצא לכם פעם להתרגש כל כך לקראת משהו חשוב, עד שקמתם מוקדם בבוקר בלי שהעירו אתכם? זה בדיוק מה שקרה למשה. בני ישראל רק הגיעו למדבר סיני והתחילו להתארגן אחרי הדרך הארוכה, אבל משה לא חיכה. ביום השני, מוקדם בבוקר, מרוב התרגשות וזריזות הוא הלך להר. הוא זכר שה' הבטיח לו עוד בסנה הבוער שיום אחד העם יעבוד את ה' בדיוק על ההר הזה.
כאשר נאמר וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, הכוונה היא שמשה התנתק מכל העניינים הרגילים של היום יום, ועלה אל קצה ההר כדי להכין את עצמו לקבלת התורה. משה עלה מיוזמתו כי הוא כל כך רצה להיות קרוב לה', ובתגובה למסירות הזאת, ה' נגלה אליו. לכן נכתב וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר, ה' קרא לו מראש ההר מתוך כבוד על כך שמיהר לעלות.
עכשיו ה' נותן למשה תפקיד חשוב ומבקש ממנו לדבר אל העם בשתי דרכים שונות. קודם כל, ה' אומר למשה כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב. המילה תֹאמַר מסמלת דיבור רך, עדין ונעים. הכוונה כאן היא לנשים. למה להתחיל איתן? כי הנשים הן העיקר של הבית, הן אלו שמחנכות את הילדים באהבה ומרגילות אותם לתורה. ה' רצה שהן ישמעו על הדברים הטובים שיקבלו בזכות התורה, כדי שיסכימו לקבל אותה מתוך אהבה ורצון חופשי.
לאחר מכן, ה' אומר למשה וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כאן הכוונה היא לגברים. המילה וְתַגֵּיד מזכירה את המילה גיד, שהוא דבר חזק ונוקשה בגוף. לגברים משה היה צריך לדבר בצורה ברורה ותקיפה יותר. הוא היה צריך לפרט להם את כל ההלכות והחוקים המדויקים, כדי שילמדו לקחת את התורה ברצינות רבה ומתוך יראת כבוד. השילוב הזה מלמד אותנו שקבלת התורה שייכת לכולם, וכדי לקיים אותה באמת צריך גם אהבה ונעימות, וגם חוקים ברורים וסדר.