לאחר הציווי הכללי על עשיית כל אשר ציווה ה׳, מובאת רשימה מפורטת של הפריטים המרכזיים במלאכת המשכן. רשימה זו באה לסכם את כל מה שנאמר מתחילת הציווי ועד לשלב זה [קאסוטו].
הפסוק פותח בציון אֹהֶל מוֹעֵד, שכן הוא המבנה הכללי המכיל בתוכו את הכל. מתוך כך, הכתוב עובר מיד לציין את הכלים הפנימיים שניצבים בדרגת החשיבות העליונה [אבן עזרא].
כאשר הפסוק מזכיר וְאֶת הָאָרֹן לָעֵדֻת, האות למ"ד משמשת לציון תכלית וסיבה. משמעות הדבר היא שהארון לא נעשה אלא בעבור לוחות הברית, והכתוב משתמש בלשון קצרה שכוונתה: הארון שנעשה לצורך לוחות העדות [רש"י, מזרחי, גור אריה, ביאור יש"ר]. ייעודם של האוהל והארון לשמש כמקום הנחת העדות, הוא המקור לשמותיהם המוכרים "משכן העדות" ו"ארון העדות" [ביאור שטיינזלץ].
יחד עם הארון מודגשת גם וְאֶת הַכַּפֹּרֶת, וזאת בשל מעלתם הגדולה של כלים אלו [אבן עזרא]. לבסוף, הפסוק חותם באמירה הכוללת וְאֵת כָּל כְּלֵי הָאֹהֶל. ביטוי זה מאגד בתוכו את המרכיבים המבניים של המשכן, כדוגמת הפרוכת, המסך, הקרשים והבריחים [אבן עזרא]. ציון כללי זה של כלי האוהל מהווה למעשה קטגוריה רחבה, אשר הפסוק הבא משמש לה כפירוט והרחבה של הכלים הנוספים [רש"ר הירש, ביאור שטיינזלץ].