האחריות על החטא מוטלת באופן שווה על המנהיג המטעה ועל השואל הפונה אליו בכוונות פסולות, ושניהם וְנָשְׂאוּ עֲוֹנָם, כלומר יישאו במלוא משא האחריות ונטל העונש. הַדֹּרֵשׁ הוא אדם הפונה לדרוש בה' אך בלבו נוטה לעבודה זרה או מסרב ליישם את שלמד, בעוד הַנָּבִיא הוא נביא שקר או נביא המתפתה לומר דברים פסולים. לשואל אין כל תירוץ שהוטעה, ולכן עונשם יהיה זהה לחלוטין, כפי שמלמדת ההשוואה המוחלטת כַּעֲוֹן הַדֹּרֵשׁ כַּעֲוֹן הַנָּבִיא. ענישה שוויונית וחמורה זו נועדה לעקור את ההטעיה מן השורש, למען לא יתעו בני ישראל באמונתם ולא יטמאו בעבירות.
יחזקאל, פרק י״ד, פסוק י׳
וְנָשְׂא֖וּ עֲוֺנָ֑ם כַּעֲוֺן֙ הַדֹּרֵ֔שׁ כַּעֲוֺ֥ן הַנָּבִ֖יא יִהְיֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.