פנייה אל ה' בבקשת עצה והדרכה היא חסרת משמעות כאשר היא נעשית מתוך צביעות על ידי אנשים השומרים אמונים לעבודה זרה. מצבם הפנימי מתואר בכך שהם הֶעֱלוּ גִלּוּלֵיהֶם עַל לִבָּם, שכן עבודת האלילים תופסת את מוחם ולבם באמונה שלמה ולא כפעולה שטחית בלבד. מעבר לחטא המחשבתי הם חוטאים גם במעשה, שכן וּמִכְשׁוֹל עֲוֺנָם נָתְנוּ נֹכַח פְּנֵיהֶם, כלומר הם מציבים את האליל ממש מול עיניהם כמקור יראה קבוע ואף מחפשים סביבה מכשילה. לנוכח מציאות כפולה זו עולה התמיהה הרטורית מפי ה': הַאִדָּרֹשׁ אִדָּרֵשׁ לָהֶם? מאחר שהם כופרים במחשבתם ומומרים במעשיהם ללא תקווה שיחזרו בתשובה, אין כל הצדקה שה' יתייחס אליהם, יענה לדבריהם וימלא את משאלותיהם.
יחזקאל, פרק י״ד, פסוק ג׳
בֶּן־אָדָ֗ם הָאֲנָשִׁ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ הֶעֱל֤וּ גִלּֽוּלֵיהֶם֙ עַל־לִבָּ֔ם וּמִכְשׁ֣וֹל עֲוֺנָ֔ם נָתְנ֖וּ נֹ֣כַח פְּנֵיהֶ֑ם הַאִדָּרֹ֥שׁ אִדָּרֵ֖שׁ לָהֶֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.