עונש על חטאים יכול לבוא בצורה של מגפה קטלנית וחריפה, הפוגעת ללא הבחנה בכל יצור חי הנמצא באזור. כאשר ניתן למשחית רשות לפעול, עוצמת הפגיעה כה קשה עד כי אפילו צדיקים גמורים זקוקים לכל זכויותיהם רק כדי להציל את עצמם, ואין ביכולתם להציל אפילו בן משפחה אחד [מלבי"ם].
המילים או דבר אשלח מתארות את עונש המגפה הבא בעקבות העוון [מצודת דוד]. הביטוי המדויק אל הארץ נידון במסורת, וקיימת בו מחלוקת קדומה בין בני ארץ ישראל שגרסו "אל הארץ" לבין בני בבל שקראו "על הארץ" [מנחת שי].
באשר לביטוי בדם, הפרשנים מציגים שתי גישות מרכזיות. הגישה הפשוטה היא שהכוונה להרג רב ושפיכות דמים [ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, יש המפרשים את המילה מבחינה פיזיולוגית ורפואית. לפי גישה זו, ה' משנה את מזג האוויר לחום או קור קיצוניים המשחיתים את האוויר. מכיוון שרוח החיים והדם תלויים באוויר וחולקים איתו תכונות משותפות של חום ולחות, ברגע שהאוויר נפגם גם הדם מזדהם, מה שמוביל למוות פתאומי והמוני [רד"ק, מצודת דוד].
המגפה אינה מבחינה בין המינים, ומטרתה להכרית ממנה אדם ובהמה, שכן מחלת הדבר פוגעת ומשמידה הן את בני האדם והן את בעלי החיים [ביאור שטיינזלץ].