קרה לכם פעם שהרגשתם עצב כשמשהו מיוחד הגיע לסיומו? ה' פונה אל הנביא יחזקאל ומבקש ממנו לשיר שיר עצוב, שנקרא קינה, על סופה של משפחת המלוכה המפוארת של דוד המלך.
ה' אומר לנביא: וְאַתָּה, כלומר אתה יחזקאל, שָׂא קול, תרים את הקול שלך ותשמיע את השיר העצוב הזה אֶל, שפירושו על אודות, נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל. למרות שכתוב כאן נשיאי ישראל, הכוונה היא לא למנהיגים של כל העם, אלא למלכים האחרונים של ממלכת יהודה שהיו הצאצאים של יאשיהו המלך.
כדי להסביר מה קרה לאותם מלכים, הנבואה משתמשת בשני משלים מעניינים. המשל הראשון הוא משל האריה, שמראה את הכוח והגבורה של שבט יהודה. הלביאה האם היא משפחת המלוכה החזקה, והגורים שלה הם המלכים הצעירים שניסו לגדול מול עמים חזקים, אך לבסוף נתפסו ונלקחו לארצות רחוקות כמו מצרים ובבל. המשל השני הוא משל הגפן. הגפן היא הממלכה שה' נטע בארץ ישראל, והוא קיווה שהיא תצמח ותוציא פירות טובים, שהם בעצם מעשים של צדק ומשפט.