יחזקאל, פרק ל״ט, פסוק י״ד

תארו לעצמכם שנגמרה מלחמה גדולה מאוד, ועכשיו צריך לנקות ולסדר את כל הארץ כדי שתהיה שוב טהורה ונקייה. לשם כך, עם ישראל בוחר קבוצה מיוחדת של אנשים. האנשים האלה נקראים וְאַנְשֵׁי תָמִיד יַבְדִּילוּ, כלומר אנשים קבועים שהתפקיד היחיד שלהם הוא להיות עֹבְרִים בָּאָרֶץ ולסייר בה כל הזמן כדי לחפש את מי שנפל במלחמה ולהביא אותו לקבורה. בזמן שהם מסיירים בדרכים הראשיות, הם נעזרים באנשים רגילים שעוברים בדרך. הפעולה הזו נקראת מְקַבְּרִים אֶת הָעֹבְרִים, כלומר הצוותים המיוחדים קוברים את הנופלים יחד עם עוברי האורח, ששמחים לעזור לפנות את הדרך כדי שיהיה קל ובטוח לעבור בה. אבל מה קורה עם מי שנפל רחוק מהשבילים? אלו הם אֶת הַנּוֹתָרִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. מכיוון שאנשים רגילים לא מגיעים למקומות המרוחקים האלה, הצוותים המיוחדים דואגים לקבור אותם בעצמם. המטרה של כל המבצע הענק הזה היא לְטַהֲרָהּ, לנקות ולטהר את ארץ ישראל. המבצע הזה לוקח הרבה מאוד זמן. במשך שבעה חודשים שלמים, כל העם עוזר לאסוף את מי שרואים בקלות. רק מִקְּצֵה שִׁבְעָה חֳדָשִׁים יַחְקֹרוּ, כלומר רק בסוף שבעת החודשים, מתחילים לחפש ממש טוב במקומות נסתרים כמו בין שיחים וקוצים. בשלב הזה, אם המחפשים מוצאים עצם, הם לא קוברים אותה מיד במקום. הם מציבים לידה סימן בולט, כדי שמאוחר יותר יבואו צוותי קבורה, יאספו הכול בצורה מסודרת ויביאו לקבורה במקום אחד מיוחד.