חשבתם פעם מה קורה לכל הציוד שנשאר בשטח אחרי שניצחנו במלחמה גדולה? תארו לעצמכם שהאויבים הובסו, ומתחילה תקופה חדשה וטובה של שלום וביטחון. בני ישראל בכלל לא היו צריכים להילחם, כי ה' נלחם בשבילם. עכשיו הם יוצאים לשדה הקרב כדי לאסוף את השלל הרב שהושאר שם, והם מוצאים המון כלי נֶשֶׁק. במקום לשמור אותם למלחמה נוספת, הם מפרקים את ידיות העץ של הכלים השונים: הם לוקחים מָגֵן וְצִנָּה, שהם מגנים שעשויים לרוב מעץ ומכוסים בעור, מַקֵּל יָד, שהוא מוט עץ ארוך עם חוד ברזל בקצהו, וגם רֹמַח, שהוא חנית גדולה. בעצים האלה הם משתמשים כדי להדליק אש. הם וּבִעֲרוּ את העצים כדי לחמם את הבתים שלהם, וְהִשִּׂיקוּ איתם את התנורים כדי לאפות ולבשל אוכל. הכמות של כלי הנשק בשטח כל כך עצומה, עד שהעצים יספיקו להם למשך שֶׁבַע שָׁנִים. המספר הזה בא ללמד אותנו עד כמה גדול היה צבא האויב. בזכות השפע הזה, אנשים לא יצטרכו ללכת ליער לחטוב עצים, כי הרבה יותר קל ונוח לאסוף את כלי הנשק שפזורים קרוב אליהם. גם את חלקי הברזל של הנשק הם לא זורקים, אלא מכינים מהם כלים שימושיים ליום יום. כך, כל כלי המלחמה הופכים לכלים של שלום, ועם ישראל יודע שהוא כבר לא זקוק לנשק, כי ה' שומר עליו.
יחזקאל, פרק ל״ט, פסוק ט׳
וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י ׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂ֠יקוּ בְּנֶ֨שֶׁק וּמָגֵ֤ן וְצִנָּה֙ בְּקֶ֣שֶׁת וּבְחִצִּ֔ים וּבְמַקֵּ֥ל יָ֖ד וּבְרֹ֑מַח וּבִעֲר֥וּ בָהֶ֛ם אֵ֖שׁ שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.