יחזקאל, פרק ל״ט, פסוק י״ז

Ezekiel 39:17Sefaria

וְאַתָּ֨ה בֶן־אָדָ֜ם כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אֱמֹר֩ לְצִפּ֨וֹר כׇּל־כָּנָ֜ף וּלְכֹ֣ל ׀ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה הִקָּבְצ֤וּ וָבֹ֙אוּ֙ הֵאָסְפ֣וּ מִסָּבִ֔יב עַל־זִבְחִ֗י אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֜י זֹבֵ֤חַ לָכֶם֙ זֶ֣בַח גָּד֔וֹל עַ֖ל הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲכַלְתֶּ֥ם בָּשָׂ֖ר וּשְׁתִ֥יתֶם דָּֽם׃

חשבתם פעם איך הטבע מצליח לנקות את עצמו? אחרי המלחמה הגדולה, נשאר בארץ ישראל בלאגן גדול שצריך לנקות. כדי לטהר את הארץ, ה' מכין מעין סעודה ענקית ומזמין אליה אורחים מיוחדים: חיות הבר ועופות הטרף.


ה' קורא לכל צִפּוֹר כָּל כָּנָף, כלומר לכל בעל כנף באשר הוא, לבוא ולהשתתף. ההגעה של החיות קורית בשני שלבים: תחילה הִקָּבְצוּ, החיות שהיו מפוזרות מתאספות יחד לקבוצות, ולאחר מכן הֵאָסְפוּ, כולן נכנסות יחד אל שדה המלחמה.


ה' קורא להן לבוא עַל זִבְחִי, שזהו בעצם צבא האויב הגדול שהפך כעת לסעודה עבורן. הסעודה הזו נקראת זֶבַח גָּדוֹל משתי סיבות: קודם כל, יש בה שפע עצום שישביע את כל החיות, ושנית, מדובר בצבא של גיבורים חזקים שנחשבים לסעודה מובחרת ומושקעת מאוד עבור חיות הבר. בזכות הפעולה הזו של החיות שאוכלות את מה שנותר מצבא האויב, הארץ מתנקה ומיטהרת עוד לפני שמספיקים לקבור את החללים. כך מובן מדוע גם אחרי חודשים ארוכים, לא נשאר בשר על העצמות.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ז
פסוק י״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.