יצא לכם פעם לרצות לצאת למסע ממש חשוב, אבל לגלות שאין לכם מספיק ציוד או כסף לדרך? המלך כורש לא רק הרשה ליהודים לחזור לארץ ישראל, אלא גם הבין שלבנות מחדש ארץ חרבה זה עסק יקר שדורש המון עזרה. לכן, הוא נתן פקודה מיוחדת כדי לעודד את כולם. המלך דיבר על וְכָל הַנִּשְׁאָר, כלומר יהודי עני שמאוד רוצה לעלות לירושלים, אבל נאלץ להישאר מאחור בגלות כי אין לו איך לשלם על הוצאות הדרך.
כדי לפתור את הבעיה, ציווה המלך על השכנים הגויים שגרים סביב אותו יהודי: יְנַשְּׂאוּהוּ. המשמעות היא להעניק לו מתנות ולעזור לו, וכך ממש להרים אותו מהעוני שלו. העזרה הזו נועדה גם לרומם את מצב הרוח שלו, לעודד אותו ולתת לו הרגשה טובה שהוא שותף ולוקח חלק במפעל הגדול הזה.
איך בדיוק הם צריכים לעזור? המלך מפרט שעליהם לתמוך בו וּבִרְכוּשׁ, שזה כל דבר שווה כסף, וּבִבְהֵמָה, כדי שהעולים יוכלו לרכוב עליה לאורך המסע הארוך. בסוף מודגש שכל העזרה האישית הזו ניתנת עִם הַנְּדָבָה. כלומר, הכסף שניתן ליהודי עצמו הוא תוספת נפרדת לתרומות שמיועדות לבניין הבית של ה'. השכנים הגויים תרמו בעצמם לבניין המקדש, ושלחו את התרומות החשובות האלה לירושלים יחד עם היהודים שעלו לארץ.