עזרא, פרק ח׳, פסוק כ״א

רגע לפני היציאה למסע הארוך לירושלים ללא ליווי צבאי, גוזר עזרא תענית ציבור בהכרזה פומבית, וָאֶקְרָא שָׁם צוֹם, על גדות הנהר הזורם אל מקום הנקרא אהוא, עַל־הַנָּהָר אַהֲוָא. מטרת הכינוס היא להגדיר במפורש את פרטי התפילה ולישב בתענית, לְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ, לנוכח ההכרה המוחשית בסכנות האורבות בדרך מצד אויבים ושודדים. העם פונה אל ה' כדי לקבל מסע שליו וקל ללא תקלות, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה, מתוך בחירה להימנע מסיוע צבאי אנושי כדי לקדש את שם ה' ולהוכיח שההשגחה העליונה היא המגינה עליהם. סדר הבקשה, לָנוּ וּלְטַפֵּנוּ וּלְכׇל־רְכוּשֵׁנוּ, משקף את הדרך הראויה להתפלל, שבה מבקשים תחילה על העיקר שהוא הצלת חיי המבוגרים, ורק לאחר מכן מרחיבים את הבקשה אל הילדים והרכוש.