עזרא, פרק ח׳, פסוק כ״א

תארו לעצמכם שאתם יוצאים למסע ארוך מאוד ונושאים איתכם אוצרות של כסף, זהב וכלים יקרים, אבל אין לכם שום שומרים שיגנו עליכם בדרך. זה בדיוק המצב של עזרא וקבוצת האנשים שאיתו, ממש רגע לפני שהם יוצאים למסע לירושלים. הם עומדים עַל־הַנָּהָר אַהֲוָא, על גדות של נהר שזורם למקום בשם אהוא. עזרא מבין שהדרך מסוכנת ויכולים להיות בה אויבים ושודדים. אולי תשאלו, למה הוא לא ביקש מהמלך צבא שישמור עליהם? עזרא רצה להראות לכולם שההשגחה של ה' היא זו ששומרת עליהם, ולא כוח של בני אדם. לכן עזרא אומר וָאֶקְרָא, הוא מכריז לכולם באופן פומבי על צום. הוא מבקש מהם לְהִתְעַנּוֹת, כלומר לשבת ולצום. המטרה של הצום היא להתפלל ולבקש מה' דֶּרֶךְ יְשָׁרָה, מסע קל, שקט ובטוח בלי תקלות. כשעזרא מתפלל הוא מסדר את הבקשה שלו כך, לָנוּ וּלְטַפֵּנוּ וּלְכׇל־רְכוּשֵׁנוּ. הוא מלמד אותנו את הסדר הנכון לתפילה, קודם כל מבקשים על החיים של המבוגרים, ואחר כך מוסיפים לבקש גם על הילדים ועל כל הרכוש שהם לוקחים איתם.