עזרא, פרק ח׳, פסוק ג׳

קבוצה אחת מתוך העולים מבבל הייתה משפחתו של זְכַרְיָה, המתוארת כבאה מִבְּנֵי שְׁכַנְיָה וכן מִבְּנֵי פַרְעֹשׁ. ציון שני השמות נועד להבדיל ענף זה ממשפחות אחרות, בין אם משום ששכניה היה מצאצאי פרעוש, ובין אם משום שפרעוש עמד בראש ענף בתוך משפחתו המפורסמת של שכניה. המילים וְעִמּוֹ הִתְיַחֵשׂ לִזְכָרִים מלמדות שיחד עם זכריה נרשמו ונמנו, על פי קשר משפחתם, כל הזכרים בני משפחתו. מספרם הכולל עמד על מֵאָה וַחֲמִשִּׁים איש, והם נמנו יחד תחתיו מכיוון שקרבתם אליו כראש המשפחה הייתה ידועה וברורה לכל.