עזרא מרכיב משלחת מכובדת של מנהיגים וחכמים כדי לגייס משרתים לעבודת המקדש. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהאות למ"ד המופיעה לפני שמות האנשים, כמו במילה לֶאֱלִיעֶזֶר, משמשת כתחליף למילה "את", כלומר עזרא שלח אותם עצמם להיות שליחיו. לעומת זאת, יש מי שמפרש שעזרא שלח שליחים אחרים כדי לקרוא לאליעזר וחבריו לבוא אליו [רלב"ג].
הפרשנים מסכימים כי האנשים שנבחרו למשלחת מתוארים בשני תארים המעידים על מעמדם: חלקם מוגדרים כרָאשִׁים, כלומר אנשים גדולים וחשובים שהם ראשי העם, וחלקם מוגדרים כמְבִינִים, שמשמעותו אנשים חכמים.
בחירתם של אנשים כה רמי מעלה וחכמים למשלחת נועדה לשרת מטרה ברורה. עזרא ציווה עליהם ללכת בדרכי נועם אל אדו, המנהיג במקום שנקרא כספיא, ולבקש ממנו שישלח עמם לויים כדי לשרת בבית המקדש [רס"ג]. שיגור משלחת כה מכובדת נעשה מתוך כבוד לאדו, מתוך הבנה שבזכות מעמדם וגדולתם של השליחים, הם יצליחו להשיג את מבוקשם בקלות רבה יותר [רלב"ג].