בעקבות החששות מהמסע, העם פונה לתענית ולתפילה כדי להבטיח מעבר בטוח. כאשר הכתוב מציין כי הם התפללו עַל זֹאת, הכוונה היא לבקשתם מה' שידריך אותם בדרך ישרה, ללא מכשולים [מצודת דוד, אבן עזרא].
בעקבות התפילה נאמר וַיֵּעָתֵר לָנוּ, כלומר, ה' קיבל את תפילתם ונענה להם [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. התוצאה המעשית של היענות זו הייתה שהם צלחו את הדרך בשלום וזכו להגיע לירושלים בבטחה [רש"י, ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים דנים בשאלה כיצד ידעו עזרא והעם שתפילתם אכן התקבלה וה' התרצה להם. הגישה המרכזית היא שההסכמה האלוהית הועברה אליהם כבשורה באמצעות מראה בחלום או על ידי נבואה [אבן עזרא, מצודת דוד]. ייתכן שהבשורה נמסרה על ידי נביא שבישר להם על כך, או שהנבואה ניתנה לעזרא עצמו, לאור הדעה המזהה את עזרא עם הנביא מלאכי [רלב"ג].