רשימה זו פותחת את הפירוט של מנהיגי המשפחות והקהל ששבו מגלות בבל לירושלים. הפרשנים מסכימים כי הביטוי רָאשֵׁי אֲבֹתֵיהֶם מכוון לראשי המשפחות של קהל העולים.
המונח וְהִתְיַחְשָׂם (אשר נהגה עם שווא באות חי"ת [מנחת שי]) עוסק בתיעוד השושלת. משמעותו היא זכרון ייחוסם של העולים ובירור זהות אבותיהם, וכן תיאור האנשים עצמם שהתייחסו ונמנו תחת אותם בתי אבות [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ]. כדי להבין את אופן הרישום בפועל, מוסבר כי התקיימה מערכת מסודרת של ספרי יוחסין: לכל ראש בית אב היה כתב ייחוס המפרט את שושלתו כלפי מעלה עד לשבטי ישראל המקוריים, ובמקביל, לכל אדם פרטי בקהל היה כתב ייחוס המאשר את השתייכותו לאותו בית אב ספציפי [מלבי"ם].
הציון בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מתאר את היהודים שנמצאו וחיו ברחבי המלכות באותה התקופה [מצודת דוד]. באשר לזהותו של מלך זה, יש המזהים את ארתחשסתא המוזכר כאן עם המלך דריוש [רש"י].