בעודו חונה על נהר אהוה ולקראת היציאה אל הדרך המדברית המסוכנת, ממנה עזרא קבוצת אנשים לתפקיד מיוחד. מטרת המינוי הייתה כפולה: לשמש כגזברים זמניים שייקחו אחריות על שקילת הכסף והזהב המיועדים לאוצרות בית ה׳, וכן לשמש כאנשי חיל שישמרו על השיירה והרכוש מפני אויבים ואורבים בדרך.
המילה וָאַבְדִּילָה מתארת את פעולת הייחוד וההפרשה של אותם אנשים למשימה. עזרא בוחר מִשָּׂרֵי הַכֹּהֲנִים שְׁנֵים עָשָׂר אנשים. בעוד שחלק מהפרשנים מבינים כי עזרא הפריש אנשים מתוך שרי הכהנים עצמם, הרלב"ג סבור כי מדובר בשנים עשר אנשים שהיו נתונים תחת מרותם של שרי הכהנים.
הפסוק מפרט את שמות ראשי הקבוצה: לְשֵׁרֵבְיָה חֲשַׁבְיָה. האות למ"ד בראש המילה באה להצביע על האנשים עצמם, כלומר משמעות המילה היא "את שרביה ואת חשביה" [אבן עזרא ומצודת דוד]. אישים אלו היו משבט לוי, וכדי להשלים את המניין לשנים עשר נאמר וְעִמָּהֶם מֵאֲחֵיהֶם עֲשָׂרָה, כלומר הצטרפו אליהם למשימה עוד עשרה מחבריהם הלוויים.