וּבְמִנְחַת הָעֶרֶב פותח עזרא בתפילה ציבורית לה' במטרה לעורר את לבבות הנוכחים. לאחר שצם כל היום, הוא מעיד קַמְתִּי מִתַּעֲנִיתִי, כלומר קמתי ממקומי כשאני חלש ומעונה. עזרא ניצב בפומבי כשהוא עדיין עטוי וּבְקָרְעִי בִגְדִי וּמְעִילִי, יורד וָאֶכְרְעָה עַל בִּרְכַּי, ומושיט את ידיו כלפי מעלה. תנועה זו של וָאֶפְרְשָׂה כַפַּי היא הדרך המקובלת של אדם השואל ומבקש חסד.
עזרא, פרק ט׳, פסוק ה׳
וּבְמִנְחַ֣ת הָעֶ֗רֶב קַ֚מְתִּי מִתַּֽעֲנִיתִ֔י וּבְקׇרְעִ֥י בִגְדִ֖י וּמְעִילִ֑י וָֽאֶכְרְעָה֙ עַל־בִּרְכַּ֔י וָאֶפְרְשָׂ֥ה כַפַּ֖י אֶל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.