עזרא, פרק ט׳, פסוק י״ב

הצבת גבולות ברורים בין עם ישראל לעמים הסובבים אותו, במיוחד בתחום המשפחה, היא תנאי יסודי להמשך שגשוגו בארצו. לכן חל איסור חמור על נישואי תערובת עם יושבי הארץ מתוך דרישה כי וְעַתָּה בְּנוֹתֵיכֶם לא יינתנו לבניהם, ובמקביל קיימת אזהרה וְלֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם המכוונת באופן ספציפי לעמון ולמואב. התמורה להקפדה על הבדלה מוחלטת זו היא לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, כדי שהעם יצליח לאחוז בארץ בחוזקה ולהבטיח שתישאר בידיו. כתוצאה מכך תתקיים ההבטחה וְהוֹרַשְׁתֶּם, שמשמעותה העברת הארץ כנחלה וכירושה לבנים עַד עוֹלָם, בשרשרת רציפה שתעבור מדור לדור לנצח נצחים.