תגובתו הקשה של עזרא לחטאי העם מעוררת תהודה, וסביבו מתקבצים אנשים השותפים לזעזוע העמוק ממצב האומה. כאשר ראו הנוכחים את עזרא במצבו, התאספו אליו כֹּל חָרֵד בְּדִבְרֵי אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל עַל מַעַל הַגּוֹלָה. אלו הם אנשים החרדים לקיום דברי ה' [מצודת דוד], אשר חטאם של עולי הגולה נגע ללבם [ביאור שטיינזלץ]. מטרת התאספותם סביבו הייתה לפעול יחד כדי להעביר ולתקן את החטא [מצודת דוד]. מבחינה תחבירית, יש לקרוא את המשפט כאילו נכתב "כל חרד על מעל הגולה בדברי אלהי ישראל", שכן הפועל "חרד" אינו מופיע בדרך כלל בסמיכות למילה "על" [מלבי"ם].
עזרא מתאר כי הוא יֹשֵׁב מְשׁוֹמֵם, כלומר יושב כשהוא משותק ונאלם דום [מצודת ציון]. הוא נותר במצב זה של שתיקה והלם עַד לְמִנְחַת הָעָרֶב, שעות אחר הצהריים [ביאור שטיינזלץ]. מועד זה מכוון לזמן הקרבת קורבן התמיד של בין הערבים, שכן משמעות המילה מנחה היא דורון ותשורה המוגשים לה' [מצודת דוד].