עזרא, פרק ט׳, פסוק ד׳

Ezra 9:4Sefaria

וְאֵלַ֣י יֵאָסְפ֗וּ כֹּ֚ל חָרֵד֙ בְּדִבְרֵ֣י אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ל מַ֣עַל הַגּוֹלָ֑ה וַאֲנִי֙ יֹשֵׁ֣ב מְשׁוֹמֵ֔ם עַ֖ד לְמִנְחַ֥ת הָעָֽרֶב׃

קרה לכם פעם שראיתם מישהו כל כך מופתע ועצוב עד שהוא פשוט לא הצליח להוציא מילה מהפה? זה בדיוק מה שקרה לעזרא. כשהוא גילה שהעם עשה טעויות, הוא הרגיש זעזוע עמוק. כשהאנשים מסביב ראו אותו במצב הזה, התאספו סביבו כֹּל חָרֵד בְּדִבְרֵי אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל עַל מַעַל הַגּוֹלָה. אלה היו אנשים שמאוד היה אכפת להם לקיים את דברי ה', והטעויות של העם כאבו להם בלב. הם באו כדי לפעול יחד עם עזרא ולתקן את המצב. בינתיים עזרא יֹשֵׁב מְשׁוֹמֵם, כלומר יושב כשהוא משותק, המום ושותק לגמרי. הוא נשאר בהלם הזה עַד לְמִנְחַת הָעָרֶב. זוהי שעת אחר הצהריים, הזמן שבו היו מקריבים לה' קורבן מיוחד, כי המילה מנחה פירושה מתנה שמוגשת לה'.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.