טשטוש הגבולות בין עם ישראל לעמים הסובבים הוביל למשבר רוחני חמור. תחושת הקרבה לעמים האחרים הביאה לנישואי תערובת, והם שהיוו את שורש הסיבה לכך שהעם החל לאמץ את תועבות הגויים ולדבוק במעשיהם [מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
הכתוב מציין כִּֽי־נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, כלומר הם לקחו נשים נוכריות. זֶרַע הַקֹּדֶשׁ, שהם בני ישראל [מצודת דוד], התערבבו באומות. וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת מלמד כי הנישואים נעשו בעוד הנשים בגיותן, ללא גיור; שכן אם היו מתגיירות, לא היה איסור לשאת נשים מכלל האומות שהוזכרו קודם לכן [רלב"ג].
חומרת המעשה מודגשת במילים וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה. הפקידים הבכירים ומנהיגי העם הם שהתחילו במעשה הבגידה והמעילה הזה [רש"י, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. בדרך כלל, תופעות של התבוללות פושות תחילה בקרב פשוטי העם ובשולי החברה, אך כאן המצב היה הפוך: ראשי העם היו הראשונים להתחתן עם גויות, ייתכן שמתוך רצון להינשא לנשים ממעמד גבוה. מעשה זה היה חמור במיוחד משום שהשרים שימשו דוגמה רעה, ושאר העם פשוט למד מהם וחיקה את מעשיהם [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. נראה כי עזרא לא ידע כלל על המתרחש עד לאותו הרגע [ביאור שטיינזלץ].