סביב עזרא מתקבצים אנשים השותפים לזעזוע ממצב האומה, ועליהם הוא מספר כי וְאֵלַי יֵאָסְפוּ כֹּל חָרֵד בְּדִבְרֵי אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל עַל מַעַל הַגּוֹלָה. אלו אנשים שחטאם של עולי הגולה נגע ללבם, והם חרדים לקיום דברי ה' ומבקשים לפעול יחד כדי לתקן את החטא. לנוכח המצב עזרא מעיד וַאֲנִי יֹשֵׁב מְשׁוֹמֵם, כלומר נותר משותק ונאלם דום. הוא נשאר בהלם ובשתיקה עַד לְמִנְחַת הָעָרֶב, בשעות אחר הצהריים, מועד המכוון לזמן הקרבת קורבן התמיד של בין הערבים המוגש כדורון לה'.
עזרא, פרק ט׳, פסוק ד׳
וְאֵלַ֣י יֵאָסְפ֗וּ כֹּ֚ל חָרֵד֙ בְּדִבְרֵ֣י אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ל מַ֣עַל הַגּוֹלָ֑ה וַאֲנִי֙ יֹשֵׁ֣ב מְשׁוֹמֵ֔ם עַ֖ד לְמִנְחַ֥ת הָעָֽרֶב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.