בראשית, פרק כ״א, פסוק כ״ג

אבימלך מלך פלשתים מבקש לכרות ברית היסטורית עם אברהם, מתוך הבנה שזרעו עתיד לרשת את הארץ. הוא פונה אליו מיד ובמקומו של אברהם כדי למנוע סכסוך עתידי ותחושת כפייה, ומבקש הִשָּׁבְעָה לִִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, שבועה המבטאת מחויבות מוחלטת לה'. אבימלך דורש אִם־תִּשְׁקֹר לִִי, כלומר הישבע שלא תעשה מעשה של כפיות טובה כלפיי וכלפי בני ובן-בני, וּלְנִינִִי וּלְנֶכְדִִּי, שכן עד דור זה מגעת דאגתו הטבעית של האדם ואין ביכולתו להכריח דורות רחוקים יותר. לבסוף הוא מבקש יחס הדדי, כַּחֶסֶד אֲשֶׁר־עָשִׂיתִִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִִי, שכאשר צאצאי אברהם ישלטו בארץ הם לא יגרשו את הפלשתים כפי שהוא אפשר לאברהם לשבת בארצו, וכן ייטיבו וְעִם־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־גַּרְתָּה בָּהּ, כלומר עם יושבי הארץ ופירותיה.