בראשית, פרק כ״א, פסוק כ״ו

מלך גרר מתגונן מתוכחתו של אברהם על גזלת הבאר ומנקה את עצמו מאשמה, תוך הודאה מובלעת בבעלותו של אברהם על המקום. בטענתו לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, המלך אינו מכחיש את עצם הגזלה, אלא מבהיר שלא הוא שלח את הגוזלים ואינו יודע מי מהאנשים ביצע זאת בפועל. לאחר מכן הוא מעביר את האחריות לאברהם באומרו וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי, שכן שליט עושה משפט רק כאשר הנגזל מתלונן, ושתיקת אברהם מנעה חקירה ואף פגעה ביחסי החברות ביניהם. לבסוף הוא מצהיר וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם, כלומר אפילו שמועה כללית לא הגיעה לאוזניו עד לאותו רגע, ויש המפרשים שמשפט זה הוא דווקא תשובת שר צבאו המאשר למלך שגם הוא לא ידע על כך דבר.