בראשית, פרק כ״א, פסוק כ״ז

וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר שהיו מצויים שם באותה עת, וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ כדורון וכחלק מסעודת ההסכם. נתינה זו נועדה לרכך את המלך לקראת דרישת שבועה, לשלם מחיר מלא על השדה להבטחת הנחלה, ולהשוות את מעמדם כדי לכרות ברית מתוך חירות שווה. אברהם מסר רק בהמות ונמנע מהענקת עבדים שכבר חסו בצל ה', במעשה ששימש גם כקניין משפטי סמלי שאותו קיבל אבימלך כמעין דמי שכירות. וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית המבוססת על שבועה הדדית להם ולזרעם, פעולה שכנראה לוותה במנהג ביתור בעלי חיים שסימל את אחדותם ואת העונש למפר ההסכם. למרות שזו נועדה להיות ברית אהבה של ממש, בפועל אבימלך מעולם לא השיב לאברהם את הבארות שנגזלו ממנו.