כאשר וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת, כלומר אזלו מי השתייה מכלי העור בשל תעייתה של הגר במדבר או עקב חוליו של ישמעאל שהגביר את צמאונו, המצב החמיר במהירות. אף שישמעאל היה נער בוגר, תשישותו המוחלטת הפכה אותו לחסר אונים ותלוי באמו, ולכן הוא מכונה אֶת הַיֶּלֶד. מתוך ייאוש ואפיסת כוחות, הגר הורידה את בנה מכתפיה ווַתַּשְׁלֵךְ אותו, מעשה המבטא עזיבה ואף אנוכיות מצדה כדי לחסוך מעצמה את כאב הצפייה במותו. היא הניחה אותו תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם, מאילנות המדבר, כדי להגן עליו מהשמש היוקדת, ושם שפכו השניים את שיחם וזעקתם אל ה'.
בראשית, פרק כ״א, פסוק ט״ו
פרשת וירא
וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת־הַיֶּ֔לֶד תַּ֖חַת אַחַ֥ד הַשִּׂיחִֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.