וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ מתוך מסירות עצומה, שכן למרות החשש שתינוק הנולד להורים זקנים יהיה חלש, הוא לא דחה את המעשה וקיימו במועדו. יצחק היה הילד הראשון שנימול בדיוק בהיותו בֶּן־שְׁמֹנַת יָמִים, זכות המאפשרת לו לגדול כשהוא חתום בברית ללא המאבק והכאב הכרוכים בהחלטה של אדם בוגר. המילים כַּאֲשֶׁר צִוָּה מדגישות שאברהם פעל בזריזות ודייק בכל פרטי ההלכה, כמו קיום המצווה ביום ולא בלילה, ומלמדות שקיום הוראת ה' מתוך חובה מזכה בשכר רוחני שלם יותר. בנוסף, המילה אֹתוֹ באה ללמד שחובת המילה, שהפכה להוראה נצחית לדורות, מוטלת אך ורק על האב והאם פטורה ממנה.
בראשית, פרק כ״א, פסוק ד׳
פרשת וירא
וַיָּ֤מׇל אַבְרָהָם֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.