תארו לעצמכם שחבר כועס עליכם בגלל משהו רע שקרה לו, אבל לכם בכלל אין מושג על מה הוא מדבר. זה בדיוק מה שקרה למלך אבימלך. אברהם מוכיח אותו וכועס עליו בגלל שהעבדים של המלך גזלו ממנו באר מים. אבימלך מנסה להגן על עצמו ולהוכיח שהוא נקי לגמרי מאשמה.
כשהוא אומר לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, הוא בעצם מבהיר לאברהם שהוא לא זה ששלח את הגוזלים. הוא מסביר שאין לו מושג מי מהאנשים שלו עשה את המעשה הרע הזה, כי אם הוא היה חושד במישהו, הוא לא היה משאיר אותו אצלו.
אחר כך, המלך אפילו מעביר קצת את האחריות אל אברהם ואומר לו וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי. הרי תפקידו של מלך הוא לעשות משפט ולתקן דברים, אבל הוא יכול לעשות את זה רק כשבאים ומתלוננים בפניו. אבימלך מסביר לאברהם שאם הוא היה בא ומספר לו מה קרה, הוא מיד היה חוקר את העניין. בנוסף, הוא קצת נעלב מכך שאברהם לא התנהג כמו חבר קרוב שמשתף, אלא שמר את הכעס בתוך הלב ושתק.
בסוף, המלך מסכם ואומר וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם. כלומר, לא רק שלא ידעתי מעצמי, ולא רק שאתה לא סיפרת לי, אפילו שמועה קטנה מאנשים אחרים לא הגיעה לאוזניים שלי עד הרגע הזה ממש!