בראשית, פרק ל״ז, פסוק ז׳

מראה נבואי צלול מציג את עלייתו העתידית של יוסף לשלטון דרך תפאורה חקלאית של קשירת שיבולי תבואה לערימות, כאשר הפעולה מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים רומזת ששליטתו באחיו תנבע ממצוקת רעב. אלומתו של יוסף מזדקפת, קָמָה אֲלֻמָּתִי, ונותרת עומדת ביציבות, וְגַם נִצָּבָה, כסמל לעלייתו העצמאית ולביסוס מלכותו האיתנה חרף כל ההתנגדויות. אלומות האחים מקיפות את אלומתו, תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, כביטוי של כבוד מלכים או כניסיון עקר להתנגד, ולבסוף מתכופפות ונכנעות בפניה. ההשתחוויה היא דווקא לַאֲלֻמָּתִי ולא ליוסף עצמו, שכן בעתיד האחים ישתחוו לו אך ורק בגלל התבואה שברשותו ובטרם יזהו אותו.