בראשית, פרק ל״ז, פסוק כ״ד

שמעון אחז ביוסף בכוח, התעלם מתחנוניו והתייחס אליו כאל חפץ דומם כאשר וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה. האחים וידאו מראש כי וְהַבּוֹר רֵק מאבנים שעשויות לרסק את ראשו, וכן שאֵין בּוֹ מָיִם, כדי שלא יטבע וייחשב הדבר כאילו רצחו אותו במו ידיהם. עם זאת, הכפילות בתיאור מלמדת שאמנם מים לא היו שם, אך בנקיקי הבור העמוק הסתתרו נחשים ועקרבים כעונש ליוסף על שדיבר לשון הרע. סכנה ארסית זו נעלמה מעיני האחים, שבאותה עת היו בעצמם כבור שהתרוקן ממים של תורה, ולכן לא השכילו להבין את חומרת מעשיהם.